האתגר הרוחני והנפשי במחלה חשוכת מרפא. 

מחלה חשוכת מרפא, אף יותר ממחלה סופנית, הנה אתגר רוחני ונפשי לחולה ולסובבים אותו.
הדרך שבה קהילה מתיחסת לחולים אלו ולמחלתם הנה ראי לאנושיותה ולרמתה הרוחנית.
במיוחד בעידן שלנו היום, ועל כך אפרט בהמשך.
אנחנו חיים בתקופה בה סוגדים ומשקיעים זמן , משאבים פיזיים ורגשיים בפתוח גוף בריא וצעיר לנצח.
רובנו נמצאים במירוץ לצמיחה רוחנית , בסדנאות ולימוד שיטות רוחניות וטיפוליות שונות .
המדיה מציעה לנו מוצרים לבריאותנו הפיזית בשפע.ממזונות "בריאים",ועד טיפולי גוף מפנקים ומרגיעים.

חלק מערכים אלו של העידן החדש, מקורם בגל הניואייגי והרפואה האלטרנטיבית החדשים, שמבוססים על התאוריה של גוף-נפש.
חיבור זה בין הגוף לנפש טוען גם שהתפתחות וצמיחה רוחנית ונפשית;מתרחשים בגוף בריא
במילים אחרות "נפש בריאה בגוף בריא".לפיכך ניתן להשפיע על הגוף דרך הנפש ועל הנפש דרך הגוף.
מכאן הדרך למירוץ לרוחניות ובריאות פתוחה.
ברוח התרבות המערבית ההישגית, המעודדת פתוח ,יזמות ותחרות-נרתמים כולם להצלחה גם כאן.
האגו והתחרות פורחים גם בשעורי היוגה. המירוץ בשיאו כיאה לאולמפיאדה .
מי יותר בריא, יותר מודע, יותר רוחני .
מי אוכל מאוזן יותר,נמצא בסדנא הנכונה והחדישה יותר, עושה אהבה טאנטרית ומגיע לשיאים גבוהים יותר, מי לומד אצל המורה הרוחני יותר,והרשימה עוד ארוכה.

החולה המוגבל בגופו נמצא כמעט מחוץ למירוץ הרוחני, לפי העידן החדש.
כל שכן החולה חשוך המרפא.
הוא לא משתתף במירוץ להצלחת פתוח הגוף,וכל המוצרים הנלוים לו כשעורי יוגה יוקרתיים ועד לסדנאות לזוגיות ולמיניות רוחנית .
גם במירוץ להתפתחות רוחנית שכוללים מסעות להודו , לשבטים אידיאניים בקנדה,או בושמניים באוסטרליה,בלוי של ימים ושבועות בויפאסנה או שעורים של ספר החכמה בטורקיה עם מתקשרים נעלים, נמנע מהחולה חשוך המרפא והמוגבל בגופו.
הארכיטיפ היונגיאני של המטפל הפצוע לפי המיתוס של כירון(אותו אל יווני לא אהוב על זאוס, שהיה פגום, מכוער וצולע,אך ידע ליצר תכשיטים ויצירות אמנים מופלאים ביופיים)אין לו מקום בעידן החדש.
בעידן הזה ,כמו על האולימפוס היווני-ככל שגופך בנוי לתלפיות,מראיך כאל יווני צעיר לנצח-כך גם התפתחותך הרוחנית נחשבת לגבוהה יותר!

חברה אנושית,רוחנית, בריאה בנפשה והרמונית,נבחנת גם לפי יחסה אל החולה, הזקן והנכה.
לא כך בעולמנו היום.
רפואה מתקדמת ורוחנית,תקדיש משאבים, יחס , הכלה וכבוד לחולה חשוך המרפא.
מורים רוחניים ילמדו ממנו שעורים גבוהים כמו סליחה, , אמונה,סבלנות וסובלנות,משמעת פנימית וזכוך הנפש דרך הסבל.
את השעור הגדול של ה-being, מול הdoing הנפוץ כל כך בחברתנו; ואת כוחו הגדול של הרגע והתפילה מול תופת הכאב וחוסר האונים.
קהילה בריאה בנפשה, תקל על ההתמודדות המאתגרת של החולה חשוך המרפאומשפחתו, שנאבקים שנים רבות וארוכות(שלא כחולה הסופני); ותתן לו תמיכה במוסדותיה ובחוקיה.
מטפלים למיניהם, מהרופא הקונבנציונאלי, הפסיכולוג הקליני,המטפל האלטרנטיבי, המאמן, ההילר והמורה הרוחני-כולם נבחנים ומאותגרים נפשית ורוחנית ,ביחסם לחולה חשוך המרפא!
אותו חולה שמראש ידוע שאין עמו הצלחה.
עמו ספורי ניסים המפארים שיטה או תרופה, או מטפל זה או אחר -לא מסופרים
עמו אין תגמול כספי או תגמול מפאר אגו.
עמו יש רק עבודה סיזיפית,(שלא נותנת כל תוצאות של רפוי והבראה), עבודה של התמדה , הכלה, חמלה, התמודדות עם פחדים , חוסר אונים יאוש וכליון.
טיפול ותמיכה לאורך שנים רבות, בהן חלה רק הדרדרות פיזית, ניוון, כאב ומוות שנחווה לעיתים כגואל מיסורים ארוכים.
עבודה טיפולית פיזית או נפשית, חברות ,וקשר עם חולה חשוך מרפא- הנה אתגר רוחני.
אתגר , שעור רוחני ורגשי, עליו לא מקבלים כל גמול חומרי .
לא יכולים להראות בסיום השעור הזה כל תעודה או תואר והסמכה.
אין זו סדנא מוכרת ואי אפשר לכתוב על כך בקורות החיים או לקבל על כך המלצה.


יש ואנשים רגישים, יפים בנפשם ובגופם, מוארים בשכלם ,משכמם ומעלה -חולים במחלה חשוכת מרפא.
אנשים שנפשם אינה חולה.
מחשבותיהם חיוביות וזוהרות.
ליבם חם, אוהב ופתוח.
אנשים שלמרות קשיים פיזיים ורגשיים קשים ,אותם מציבה מולם המחלה שאין ממנה מרפא; נשארים בריאים בנפשם.
חברה נאורה ואנושית תדאג לתת להם תמיכה נכונה, כך שלמרות מחלתם יוכלו לחיות בתנאים רגשיים וחומריים נאותים.
כך יוכלו הם בתורם, להעשיר את הקהילה ברוחניות ,ידע עמוק על החיים ועל כל הקשור לגוף -נפש במובן האמיתי .